<h1>צידה לדרך מ"ב כ"ג פי"ד</h1>
<h2>דף סה:</h2>
יין של כנעניים שנפל על הענבים שלא נטל עוקצן ואינן מבוקעות מותרים ואם לאו אסורים אם יש בו ליתן טעם ויעצרם וימכרם לכנעני חוץ מדמי יין נסך שבו אבל לא ימכרם שלמים שמא ימכרם לישראל. יין של כנעני שנפל על עדשים ושעורים וכיוצא בהם אם אינן מבוקעין ולא שהה עליהם היין ידיחם והם מותרין. נפל על חטים שהם מבוקעין שהרי יש להם חריץ אסור למכרם אפילו לכנעני במקום שאוכלים פת של פלטר. חומץ של כנעני שנפל לתוך גריסים רותחין מקלקלן והם מותרים אבל צוננין אסור אפילו הרתיחם שכל שתחלתו לשבח וסופו לפגם אסור.
<h2>דף עג.</h2>
יין נסך גמור שנתערב בשל היתר אפילו כל שהו אסור בהנאה. אבל סתם יינם שנתערב בשל היתר לדעת חכם גדול בצרפת בטל בששים וחכמים רבים וגדולים לא הודו לו אלא אסור בכל שהו. בד"א במערה מגיגית של יין נסך לתוך הבור שקלוחו גדול אבל המערה מצרצור לבור או אפילו מחבית שאין קלוחו גדול בטל בששים ומותר בשתיה אבל המערה מיין של היתר על של אסור מעט מעט אע"פ שנתרבה עד שיש בהיתר ששים מהאיסור אסור. וביין נסך החמירו. יין נסך שנתערב במים אם יש במים ששה חלקים נגד היין מותר ואפילו בשתיה ואם היין נפל לתוך המים מעט מעט כשיתרבה שאין שם ששת חלקי מים אסור. וכן אם נפלו המים לתוך היין מעט מעט משנתרבו המים מותר. יין של היתר ואיסור מעורבין זה בזה ונפל שם מים כדי לבטל האיסור רואין ההיתר כאלו אינו והמים רבים על האסור ומבטלין אותו. יין נסך גמור שנתערב בהיתר אין לו תקנה בד"א כשנתערב ביין עצמו אבל נתערב חבית בחביות של היתר מוליך דמי חבית לים המלח והשאר מותר בהנאה. או מוכרו לכנעניים חוץ מדמי יין נסך שבו. ובסתם יינם אפילו נתערב היין עצמו יש לו תקנה למוכרו חוץ מדמי יין נסך שבו. ויש אומרים שצריך להודיע לכנעני בשעה שמוכרו לו שאינו מוכר לו היין נסך. חומץ של כנעניים שנפל לתוך היין הוא כמו מין בשאינו מינו ובטל בששים.
